יום שישי, 27 ביולי 2012

האנטומיה של גריי: על שיער מושלם ובכי מנוזל

האנטומיה של גריי (Grey's Anatomy) זכתה למוניטין של זבלון מטופש. אז נכון, היקום של הסדרה (זה שבו רק אנשים יפים [ועם שיער מושלם] נהיים רופאים, אסונות קורים לאותם האנשים יום יום, ואנשים משתפים עם המנתחים שלהם כל פרט בחייהם הפרטיים) הוא לא לגמרי מציאותי, אבל בכל זאת, אני לא חושבת שהוא זבל, ובמיוחד בהקשר של ייצוג נשים, אני חושבת שיש לו ערך.

ראשית, משום שהסדרה מסופרת מנקודת מבטה של מרדית' גריי (חכמה, יפה, דכאונית), הסדרה מראש מתמקדת בנשים בבית החולים. ובניגוד לסדרות רבות על רופאות מוכשרות, יפות וכו', גריי דווקא לא מוצגת כאישה בעולם של גברים, אלא כאישה בעולם של נשים.
הסדרה מגוונת מאוד. יש דמויות שחורות, לבנות, היספניות ואסייתיות (ויש כאלו שלא ברור מה הם, כמו אייברי המהמם עם העיניים התכולות). יש דמויות סטרייטיות, ויש לסביות. הומואים דווקא אין בסדרה, אבל זה כנראה משום שזכות הקיום של גברים בה, היא רק בהקשר לנשים: ההתמקדות בגברים היא רק בזכות מערכות היחסים שלהם עם נשים, ולא כשלעצמם. לדוגמא, יש עוד מנתחי מוח בבית החולים, אבל רק מק'דרימי מקבל את הפוקוס. כשההפך נעשה בסדרות (כלומר, אישה שכל ייעודה היא להיות העזר מנגדו של איזה גבר), זה מעצבן, אבל מכיוון שהאנטומיה של גריי היא ממש סדרה יחידה שעושה ההפך, אני מוכנה להחליק לה על זה.


הנשים בסדרה מייצגות את כל סוגי הנשיות. החל מהקרייריסטית שלא רוצה ילדים (כריסטינה, אריזונה), הקרייריסטית שכן רוצה ילדים ונאבקת להצליח בשני הדברים (ביילי), המשוחררת מינית (קאלי, לפני שהתמסדה), האישה הסטריאוטיפית שאופה ומטפלת ביתר (איזי), הגאונה המושלמת (לקסי), השלומיאלית (קפנר). לא כולן בסדרה יפות (למשל, ביילי), לא כולן רזות (למשל קאלי), לא כולן נחמדות (כריסטינה), בקיצור, אי אפשר למצוא מכנה משותף לכל הנשים, מלבד שכולם נשים, וכולן מנתחות. מכיוון שזה מכנה משותף רעוע למדי, מכיוון שעבודה משותפת לא מעידה על הרבה במשותף, יש מרחב לתמרון בכל היתר (ספציפית בכירורגיה יש מעט מאוד נשים, אבל ביקום הדמיוני הזה של האנטומיה של גריי, זה לא מתקיים). 


באשר לגברים, המנעד צר בהרבה. כולם גברים די מיושבים, רוצים משפחה וילדים, מתאהבים נואשות בכל מיני נשים (היוצא מן הכלל הוא מארק, שהגיע לסדרה בתור שרליל, אבל בתוך כמה עונות התיישר עם כל היתר). במערכות היחסים שלהם נראה שהגברים לא ממש מאתגרים את הנשים, ובאופן הכללי המטרה שלהם היא להציף קונפליקטים שמבוססים על התנגשות בין השקפות עולם, ואת זה הם מבצעים היטב.


הסדרה גם הולכת רחוק מאחרות כשהיא לא רק אומרת שהיא pro choice, אלא גם פועלת לפי העקרון. בדרך כלל בסדרות כאשר דמות נכנסת להריון לא רצוי, בהצלה אלוהית היא עוברת הפלה טבעית.
אף פעם אין דיון בהשלכות של זה, משום שהנשים גם ככה לא רצו את ההריון (ולכן מתעלמים מהטראומה שבאובדן הריון). באנטומיה של גריי כאשר רופאה נשואה נכנסה להריון, היא הפילה למורת רוחו של בעלה, על מנת להראות לנו שזו באמת זכותה של האישה, ושל האישה לבדה (הסידרה לא נוקטת באמת עמדה, כי עמדתו של הבעל גם נשמעת, ובסופו של דבר הצופה צריך לבחור צד).


אני לא מתיימרת לומר שהכל טוב בסדרה. עדיין, רוב הרופאות מאוד יפות. הן לובשות בגדי חדר ניתוח צמודים להפליא, והשיער שלהן תמיד נראה נפלא. הן תמיד עושות את הדבר הנכון (ולא מתלכלכות בפוליטיקה ה"גברית" לכאורה. בפועל, פוליטיקה היא אכן דבר מאוד גברי, אבל הנשים שמצליחות מצטיינות בה. לאחרונה בפרק ה"מה אם", ראינו שאם אליס גריי לא היתה חולה באלצהיימר, היא היתה מגיעה להיות הצ'יף, והיתה שולטת במשחק הפוליטי טוב יותר מריצ'רד). אבל גם הגברים בסדרה יפים, רגישים, עושים את הדבר הנכון ומזילים דמעה תוך כדי, כך שיש פה פשוט מציאות לא ריאליסטית, ולא התייחסות לא נאמנה לנשים.


בסיכומו של דבר, ברור שהסדרה אינה מופת טלוויזיוני בשום פרמטר. אבל היא יודעת את תפקידה בעולם (להיות גילטי פלז'ר שלא מאוד מתביישים בו), ובכך היא ממלאת את תפקידה. היא סדרה מבדרת (בידור מהסוג שגורם למרר בבכי מנוזל, אבל עדיין), אפקטיבית, עם קצב טוב ומוזיקה נעימה. אבל דווקא משום שהיא מכוונת לנשים צעירות, מעין אופרת סבון בניחוח טרגדיה יוונית, ומשום שהיא עוקבת אחר כללי הז'אנר בשלמות, היא מצליחה להכניס בדלת האחורית מסרים שאני חושבת שחשוב שיוכנסו.


אם מישהי באה לצפות באנטומיה של גריי משום שקיוותה שלקסי ומארק יהיו יחד בסוף, ועל הדרך ספגה קצת מסרים חיוביים על נשים  -  דיינו.

2 comments:

Unknown אמר/ה...

לגמרי! למרות שסדרה כל כך מופרכת שמציגה נשים לא מושלמות ובעלות אופי שונה ולא סטריאוטיפי בהכרח היא עדיין מופרכת ויש מצב שהמופרכות תתעלה על הצגת הנשים המוצלחת

Yael Mintz אמר/ה...

ושכחת לציין שזאת אופרת הסבון הכי כיפית שקיימת כרגע בטלוויזיה, והיא אמנם באמת אופרת סבון, אבל יש בה כל כך הרבה הומור עצמי שאי אפשר שלא להנות ממנה. (אלא אם כן את גבר, מצאתי שגברים לא ממש נהנים ממנה).