ארגון להב"ה - יותר מיזוגני או יותר גזעני?

למי שמנותק מהחדשות, ארגון להב"ה שם לעצמו למטרה להפסיק את הבעיה האיומה של נערות יהודיות שנחטפות על ידי ערבים, או משהו. הם שלחו מסר מרגיע לנערים ערבים: אל תתחילו עם הבנות שלנו, ולא יעשו בכם לינץ' במרכז העיר. 

את הגזענות לא צריך להסביר. למעשה, הם די מחוכמים: אי אפשר להזכיר את ההשראה האמיתית של הכרוז הזה, כי אז נפסיד בדיון אוטומטית. כמובן, לא קשה להסביר את הגזענות גם בלי להזכיר את נירנברג: שופטים פה מישהו רק על סמך השיוך התרבותי שלו, ובלי שהוא באמת עשה משהו - מספיק שנער ערבי יהיה במדרחוב בירושלים, והוא בסכנה לתקיפה אלימה. הגזענות זועקת.

גם המיזוגניה זועקת, בעיני. המחשבה שנשים הן יצורים שבריריים שזקוקים להגנת הגברים הגדולים והאלימים היא מיזוגניה בהתגלמותה. הרי לא מדובר פה על הגנה מפני תקיפה או הטרדה, אלא רק על הגנה מפני שיקול דעת קלוקל של הנשים, שלא יצליחו לסרב, כי הרי כולנו סתומות, ואז, בניגוד לרצונן (כלומר, בניגוד לרצון של ארגון להב"ה. ידוע שלנשים אין רצונות עצמאיים), יצאו עם בחור ערבי. אבוי.

מרוב שזה עצבן אותי, שלחתי מייל לארגון להב"ה (ומי שמכיר אותי יודעת שכשאני עצבנית אני מאיימת במשלוח מכתבים, אבל בשביל באמת לשלוח אני צריכה להיות סופר-עצבנית), בזה הלשון:

שלום,

ראיתי את הכרזה שלכם שמסתובבת בפייסבוק, ורציתי לשאול שאלה:

אני בחורה בת 26, עצמאית, חכמה, רווקה. אם אני, מרצוני החופשי ומבחירה מחליטה לצאת עם בחור, מה זה מעניינו של ארגון להב"ה?

למה אתם סבורים שנשים (ובכללן, אני) זקוקות להגנה שלכם? הנער הערבי שלכאורה התחיל עם נערה בירושלים - כשהיא דחתה אותו, האם הוא הפעיל כלפיה אלימות? האם הטריד אותה? האם היא לא יכלה לדחות את חיזוריו, במידה והיא לא מעוניינת בהם?

אם כן, אז תעזבו אתכם מכרזות וגם מאלימות - גשו למשטרה. יש חוקים נגד אלימות, אונס, והטרדה. אולי לא ידעתם כי פרופיל הנערים שמכה למוות הוא בדרך כלל זה שמטריד נשים, אבל זה אסור על פי חוק.

ואם לא, תנו קרדיט לנשים שיצליחו לסרב בנימוס לנסיונות חיזור של נער, ערבי או יהודי, אם הן לא מעוניינות בו. נשים הן לא רחם להשכרה, הן לא כלי נשק במלחמתכם הדמוגרפית, וזכותן לצאת עם מי שהן רוצות.

אשמח לתשובה עניינית,

מיכל

אם וכאשר תתקבל תשובה (ההימור שלי: לעולם לא), אפרסם אותה כאן.

חשוב לי לציין שלא התייחסתי במכתבי לגזענות משום שאין מה להגיד. מדובר בארגון גזעני אלים, ואין שם מקום לדיון. אני בטוחה שהם כלל לא חשבו על המיזוגניה כשפרסמו את הכרזה הזו, ולכן מעניין אותי מה עמדתם.

(הערת מערכת: מרוב עצבים, היתה לי שגיאת כתיב מביכה במכתב. נקווה שלהב"ה לא יתפסו לקטנות).

Thundercougarfalconbird

הבעיה עם ייצוג נשים בתקשורת, היא שהתוצאה היא הדרך בה נשים נתפסות במציאות. היום היתה לי חוויה שכולה מיזוגניה, ומזל שיש את הבלוג הזה לפרוק בו את העצבים.

לרגל סיום הלימודים, מציאת עבודה ומעבר לעיר הגדולה, החלטתי שהבשילה השעה לרכוש רכב קטן. עשיתי היום סבב סוכנויות רכב, יחד עם אבי היקר, שיש לו נסיון בנושא (יותר מלי, בכל מקרה). במקום הראשון אליו הגענו איש המכירות דיבר רק איתי, הקשיב למה אני מחפשת ונתן לי את הפרטים. הראה לי אוטו, נתן לי לשבת בתוכו (כלומר, היה איש מכירות מצויין), ושלח אותי לדרכי.

איש מכירות מוצלח

נכנסנו אל המקום השני, התיישבנו עם איש המכירות (שלא הציג את עצמו, אבל זה לא מיזוגני), והוא שאל אותי מה אני מחפשת. אמרתי לו על איזה אוטו חשבתי, והבהרתי לו שאני מתכוונת לסדר גודל כזה של מכונית (מיני). הוא עניין אותי בכמה רכבים, ואז אמר לי "אבל לפחות הבנו עכשיו שמדובר על מיני. עוד לפני שנכנסת ידעתי שאת רוצה מיני". כי אני בחורה, מבינים?

אחר כך נהיו מאוד אגרסיביים שם מבחינה מכירתית, כששלושה אנשי מכירות סבבו אותי, ושאלו אותי בת כמה אני, מה מצבי המשפחתי, איפה אני עובדת, כמה זמן, וכו'. אני מבינה שאלו פרטים חיוניים למעמד שלשמו התכנסנו, אבל הם גם פרטים אישיים, ולכן אני אמורה להיות במגע עם איש מכירות אחד, ולא עם שלושה. זה גם עקרונית לא מיזוגני, אלא שכולם הניחו שאני מתביישת בגיל שלי (26) או במצבי המשפחתי (רווקה). הגדיל לעשות אחד הסוכנים כשהבטיח לי שעם האוטו מגיע הבעל. שזה גם שטות כל כך גדולה שהיא בסקאלה חדשה לגמרי של שטויות, וגם יוצא מנקודת הנחה שאני רוצה בעל, ושאיכשהו זה יעודד אותי לקנות אוטו? מאוד לא ברור.

משהו שחשוב לדעת עלי, הוא שאני לא נחמדה. אני לא גסת רוח, אני לא תוקפנית, אבל אני לא הופכת להיות חברה הכי טובה של כל מי שאני פוגשת, ברגע שאני פוגשת. אני קורקטית ועניינית, בלי כפרה ומאמי, וטוב לי ככה, תודה. למה אני מספרת לכם את זה? כי אנשי המכירות הניחו שמכיוון שאני לא משתתפת בחגיגת האחוקים שלהם (מיותר לציין שכולם היו גברים), אני לחוצה מהמעמד. כן, אם רוצים שאני אשלם אני אברר את כל הפרטים מבעוד מועד. וכן, אני אבקש מהם להוסיף בכתב את כל מה שהם אומרים לי בע"פ.

כשקמנו ללכת, איש המכירות לחץ לי את היד ולא הרפה, חייך ואמר לי "ותשתחררי, בסדר?".

איש מכירות לא מוצלח

תכל'ס, אני לא אעשה איתם עסקים. ההתנהגות הזו היא לא מקצועית ולא לעניין, וגם אם הוא היה מציע לי מחיר זול יותר משמעותית, הייתי מוותרת על התענוג, כי לא מקובלת עלי תרבות עסקית כזו. אבל מעבר לזה, ההנחה שרק בגלל שאני בחורה צעירה עם לק ורוד מנצנץ (ומהמם), אז אני בטוח לא מבינה כלום במכוניות, לא יודעת מה אני מחפשת, ואין לי מושג בחוזים או בבנקים, היא מקוממת ומעצבנת. אני בחורה חכמה ומוכשרת, אני מניחה שאני יכולה להתמודד עם עולם הרכב המורכב כל כך (ואם לא, אני מכירה צופי טופ גיר שיודעים הרבה יותר ממנו, שישמחו לעזור לי).

זה נוגע בעוד נקודה שאני מתחבטת בה רבות, כי אני אכן עונה על סטריאוטיפיים נשיים רבים. אני מתאפרת, אוהבת (מאוד!) ורוד על כל גווניו, יש לי חוש כיוון איום ונורא (לא מבדילה בין ימין ושמאל, אבל כמעט תמיד יודעת אם אני נוסעת צפונה או דרומה, לא יודעת איך), נהנית לקנות לקים, אופה.

אבל אני גם עוסקת במקצוע שנחשב גברי, נוסעת מהר (מדי) ולא מבינה שום דבר בהתאמת צבעים. כלומר, אם ישליכו מהסטריאוטיפים שחלים עלי על כל היתר, כנראה יפספסו בגדול. אני מבינה שהסטריאוטיפים הללו מגיעים מאיפשהו (בפרט, בעיקר נשים מתאפרות ומושכות ציפורניהן בלק), ואני יודעת שכנראה שאני תורמת להמשך קיומם. אבל אלו סטריאוטיפים שאין להם קשר לעליונות או נחיתות נשית, כפי שאני מוכיחה. אז לא יודעת, אולי אני צריכה להיות מודעת יותר לעצמי. אולי הייתי צריכה להעמיד את אנשי המכירות האלו במקומם ולזכות בעוד הערות מחכימות כאלו. אבל כרגע, כשיש לי מודעות אישית, אני לא כל כך בטוחה מה הצעד הבא...